דמי מזונות הם סוגיה מרכזית ומורכבת בהליכי גירושין כאשר ישנם ילדים משותפים. קביעת גובה המזונות, אופן חישובם והגורמים המשפיעים עליהם מהווים לעיתים קרובות מוקד למחלוקות בין בני הזוג המתגרשים.
בשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים באופן שבו בתי המשפט מחשבים את דמי המזונות, כאשר כיום מביאים בחשבון פרמטרים רבים יותר מבעבר – ובהם חלוקת זמני שהות, פערי הכנסות פנויות ומצבם הכלכלי של שני ההורים.
התפתחות חישוב דמי מזונות בישראל - מהעבר ועד ימינו
בעבר, חישוב דמי המזונות בישראל היה שונה מהותית מהמצב כיום. עד שנת 2017 חישוב המזונות התבסס בעיקר על הדין האישי החל על הצדדים. אצל משפחות יהודיות, החיוב העיקרי במזונות ילדים הוטל על האב באופן כמעט מוחלט עד גיל 6, האב היה חייב במזונות הכרחיים של ילדיו מדין תורה, ולא ניתן היה להתחמק מחובה זו גם במקרה של מצוקה כלכלית.
בגילאים 6-15, מקור החיוב בדין תורה מכח תקנות החכים (חובה אבסולוטית על האב) , ואילו בגילאים 15-18 מקור החיוב בדיני הצדקה במשפט העברי מודל זה יצר מצב בו כמעט בכל מקרה, האב נדרש לשאת בעול המזונות באופן כמעט מלא, ללא קשר למידת המעורבות שלו בגידול הילדים ולעיתים אף ללא התחשבות במצבו הכלכלי.
זמני השהות לא היוו פרמטר רשמי בחישוב המזונות, ולכן גם אבות שקיימו זמני שהות נרחבים עם ילדיהם חויבו לשלם סכומים דומים לאבות שלא היו מעורבים בחיי ילדיהם.
השינוי בעקבות בע"מ 919/15
בשנת 2017 חל מפנה משמעותי בפסיקת בית המשפט העליון, במסגרת בע"מ 919/15 (המכונה לעיתים "הלכת פוגלמן" על שם השופט שכתב את פסק הדין המוביל). בפסיקה זו, בית המשפט העליון קבע כי בגילאי 6-18, יש להחיל חלוקת נטל כלכלי בין ההורים בהתאם ליכולותיהם הכלכליות היחסיות ולהיקף זמני השהות שלהם עם הילדים.
הפסיקה ביטאה שינוי תפיסתי מהותי – מעבר מגישה פטריארכלית מסורתית, שבה האב נושא בנטל העיקרי של מזונות הילדים, לגישה שוויונית יותר הרואה בשני ההורים אחראים כלכלית למזונות ילדיהם. שינוי זה התכתב גם עם השינויים החברתיים שהתרחשו בחברה הישראלית – נשים משתלבות יותר בשוק העבודה ובעלות יכולת כלכלית רבה יותר, ואבות מעורבים יותר בגידול הילדים.
מספר גורמים הובילו לשינוי זה:
שינויים חברתיים והתפתחות תפיסת השוויון המגדרי – עם התגברות השוויון המגדרי בחברה הישראלית, הלך וגבר הצורך בהתאמת דיני המזונות למציאות החדשה.
עליית המודעות לחשיבות מעורבות שני ההורים – התפתחה הכרה הולכת וגוברת בחשיבות נוכחותם של שני ההורים בחיי הילדים, גם בגילאים הצעירים, ובצורך להכיר בנטל הכלכלי הכרוך במעורבות זו.
עומס כלכלי בלתי סביר על אבות – במקרים רבים, שיטת החישוב הישנה הטילה נטל כלכלי בלתי סביר על אבות, במיוחד במקרים של אחריות הורית משותפת וחלוקת זמן הורי שווה, מה שעורר ביקורת נרחבת.
פסיקות סותרות של בתי המשפט למשפחה – נוצרה אי-ודאות משפטית בשל פסיקות שונות ולעיתים סותרות של בתי המשפט למשפחה ברחבי הארץ.
המודל החדש לחישוב דמי מזונות
המודל החדש שהתפתח בעקבות בע"מ 919/15 הוא מודל תלת-שלבי המביא בחשבון שלושה פרמטרים מרכזיים:
קביעת צרכי הקטין – בחינה מעמיקה של צרכי הילד, תוך הבחנה בין הוצאות תלויות שהות (כמו אוכל ביגוד והנעלה והיגיינה) לבין הוצאות שאינן תלויות שהות (שיש רק 1 ילדי, כמו קופת חולים, קו טלפון, רב קו, ציוד לבית הספר וכדומה).
חלוקת הנטל לפי יחס ההכנסות – חישוב ההכנסה הפנויה של כל הורה מכל מקור שהוא (שכר והכנסות נוספות פחות דמי שכירות או משכנתא) וקביעת היחס ביניהן.
התחשבות בזמני השהות – הכרה בכך שהורה המבלה יותר זמן עם הילד (לרבות לינה) נושא בפועל בחלק גדול יותר מההוצאות תלויות השהות.
מודל זה חל גם על זוגות לא יהודים, אם כי אצלם השינוי היה פחות דרמטי, שכן גם בעבר החיוב חל על שני ההורים באופן עקרוני, אך ללא ההתייחסות המובנית לזמני השהות.
אופן חישוב דמי מזונות - דוגמה מפסק דין
לשם המחשה של אופן חישוב דמי המזונות, נבחן מקרה אמיתי שנדון בבית המשפט לענייני משפחה בו ייצגה עו"ד אורית גליקין.
במקרה זה, הצדדים היו הורים לשני ילדים, כאשר הבן הבכור עבר להתגורר עם האב ואילו הילד הצעיר נותר בבית האם. מדובר היה במשפחה שבה האב יהודי והאם אינה יהודייה, נתון שהוא בעל משמעות מבחינת החוק החל על חישוב המזונות.
בית המשפט יישם מודל תלת-שלבי לקביעת המזונות:
שלב ראשון - קביעת צרכי הקטין
השופט קבע כי צרכי הקטין שנותר עם האם (שהיה בן כ-11 שנים) הם בסך 1,400 ₪, מתוכם 980 ₪ עבור הוצאות תלויות שהות) ו-420 ₪ עבור הוצאות שאינן תלויות שהות .
שלב שני - בחינת יחס ההכנסות
בית המשפט בחן את ההכנסה הפנויה של שני ההורים:
– ההכנסה הפנויה של האם נקבעה על סך 4,500 ₪ (לאחר ניכוי שכר דירה של 2,800 ₪)
– ההכנסה הפנויה של האב הוערכה גם היא בסך 4,500 ₪ (לאחר ניכוי הוצאות מוערכות של 2,500 ₪)
יחס ההכנסות נקבע על 50% לאם ו-50% לאב.
שלב שלישי - שקלול זמני השהות
בית המשפט קבע כי זמני השהות מתחלקים ביחס של 12% לאב ו-88% לאם, שכן האב לא קיים באופן סדיר את זמני השהות שנקבעו.
חישוב מדויק של דמי המזונות
בית המשפט השתמש בנוסחה מתמטית שפותחה בפסיקה: לגבי הוצאות תלויות שהות (980 ₪):
980 ₪ × [4,500 ₪ ÷ 9,000 ₪ – 12 ÷ 100] = 372 ₪
לגבי הוצאות שאינן תלויות שהות (420 ₪):
420 ₪ × 4,500 ₪ ÷ 9,000 ₪ = 210 ₪
בנוסף, חייב בית המשפט את האב בתשלום מדור בסך 840 ₪ (30% מעלות שכר הדירה של 2,800 ₪) והחזקת מדור בסך 189 ₪.
בסה"כ, חויב האב בתשלום דמי מזונות בסך 1,611 ₪. מתוך שיקולי צדק והוגנות, עיגל בית המשפט את הסכום ל-1,650 ₪ לחודש.
חשוב לציין כי לגבי הילד שעבר להתגורר עם האב, בית המשפט לא פסק מזונות כלל כי האב לא עתר למזונות הילד שעבר לחזקתו, ( יצויין כי כעבור מספר חודשים עבר הקטין להתגורר בפנימיה)
מה כוללים דמי מזונות?
דמי מזונות מכסים טווח רחב של צרכים של הילד, והם נחלקים לשני סוגים עיקריים – להוצאות תלויות שהות ולהוצאות שאינן תלויות שהות.
הוצאות תלויות שהות
אלו הן ההוצאות היומיומיות שמשתנות בהתאם לזמן שהילד מבלה עם כל הורה. הן כוללות מזון, היגיינה אישית, ביגוד בסיסי, וצרכים שוטפים אחרים. כאשר הילד נמצא אצל אחד ההורים, אותו הורה נושא בהוצאות אלה באופן ישיר.
הוצאות שאינן תלויות שהות
אלו הוצאות קבועות שאינן משתנות ללא קשר עם מי הילד נמצא, כגון ביטוח בריאות, ביגוד עונתי, צעצועים, ספרים, מתנות יום הולדת וכדומה. על פי רוב, הוצאות אלה מתחלקות בין ההורים בהתאם ליחס הכנסותיהם.
בנוסף לכך, ישנן הוצאות חריגות שלרוב מתחלקות בין ההורים בהתאם לרמת הכנסת ובהן הוצאות חינוך, הוצאות רפואיות חריגות ומדור.
הוצאות חינוך כוללות שכר לימוד, ספרי לימוד, טיולים מטעם מסגרת חינוכית, חוגים, שיעורים פרטיים והוראה מתקנת, אבחונים ועוד. בתי המשפט נוטים לחייב את ההורים לחלוק הוצאות אלה בחלקים שווים בהסכמה או ביחס להכנסותיהם הפנויות.
הוצאות רפואיות חריגות הן הוצאות שאינן מכוסות על ידי קופת חולים או ביטוח בריאות, כגון טיפולי שיניים, משקפיים, טיפולים פסיכולוגיים, פסיכיאטריים וכדומה.
מדור מתייחס לעלות הדיור (שכר דירה או משכנתא), בעוד שהחזקת מדור כוללת הוצאות כמו ארנונה, חשמל, מים, גז, ועד בית וכדומה. חלקו של הילד בהוצאות אלה מחושב בדרך כלל כאחוז מסוים מסך ההוצאה (לרוב כ-30% עבור ילד אחד) בקיזוז סיוע בשכר דירה ככל שמשולם מטעם משרד השיכון לבעךי הכנסה נמוכה
גובה דמי מזונות
השאלה "כמה מזונות משלמים?" היא אחת השאלות הנפוצות ביותר בתחום, אך אין לה תשובה אחידה. כפי שראינו, גובה דמי המזונות נקבע על פי מספר פרמטרים: יחס ההכנסות בין ההורים, חלוקת זמני שהות, צרכי הקטין ורמת החיים שהילד רגיל אליה.
כך, נבחנת ההכנסה הפנויה של כל אחד מההורים, לאחר ניכוי הוצאות מחיה בסיסיות. חשוב לציין כי בית המשפט מביא בחשבון את כל מקורות ההכנסה, לא רק משכורת. נבחן גם היחס בין הזמן שהילד מבלה עם כל אחד מההורים. ככל שהחלוקה שוויונית יותר, כך ההנחה היא שההורים נושאים בצורה שווה יותר בהוצאות. ביהמ"ש גם מעריך את הצרכים הספציפיים של הילד, כולל חינוך, בריאות, תחביבים וכדומה ומנסה לשמור על רמת חיים דומה לזו שהילד הורגל לה לפני הפירוד.
בישראל, בתי המשפט משתמשים כיום בנוסחאות מתמטיות לחישוב דמי המזונות, אך אלה מהוות כלי עזר בלבד. בית המשפט אינו מחויב לשימוש דווקני בנוסחה, והוא רשאי להתאים את התוצאה בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה.
אי תשלום דמי מזונות
אי תשלום דמי מזונות הוא עבירה חמורה בישראל ועלול להוביל לסנקציות משמעותיות.
הליכי הוצאה לפועל – ההורה שלא מקבל את דמי המזונות יכול לפתוח בהליכי הוצאה לפועל כנגד ההורה החייב. ההוצאה לפועל רשאית לנקוט בצעדים כגון עיקול חשבונות בנק, עיקול משכורת, עיקול רכבים ונכסים אחרים, ואף הגבלות על יציאה מהארץ, החזקת רישיון נהיגה ודרכון ומאסר
מאסר – במקרים קיצוניים של סרבנות עיקשת, רשם הוצאה לפועל עשוי להורות על מאסרו של ההורה המסרב לשלם.
תשלום מהמוסד לביטוח לאומי – במקרים בהם ההורה החייב אינו משלם את דמי המזונות, המוסד לביטוח לאומי עשוי לשלם לאם את דמי המזונות (עד תקרה מסוימת) ולהיכנס בנעליה בגביית החוב מהאב.
ריבית והצמדה – חוב מזונות צובר ריבית והצמדה למדד, מה שהופך אותו לחוב שגדל עם הזמן.
בקשה להפחתת דמי מזונות
במקרים של שינוי נסיבות מהותי, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה להפחתת דמי מזונות. שינוי נסיבות מהותי יכול להיות ירידה משמעותית בהכנסה, למשל, פיטורים ממקום העבודה או ירידה בהיקף המשרה שלא באשמת ההורה המשלם.
כמו כן, שינוי בחלוקת זמני השהות עשוי להיחשב כשינוי נסיבות מהותי, כגון אם חלה עלייה משמעותית בזמן שהילדים מבלים עם ההורה המשלם. גם שינוי במצב הכלכלי של ההורה המקבל עשוי להוות עילה לבקשת הפחתה, למשל אם חל שיפור משמעותי במצבו הכלכלי של ההורה שמקבל את דמי המזונות.
לעיתים, שינוי בצרכי הילדים גם כן יכול להצדיק הפחתה בדמי המזונות, כמו במקרה שילד עובר ממוסד חינוכי יקר למוסד מסובסד. חשוב לציין כי בית המשפט יאשר הפחתת דמי מזונות רק אם השתכנע כי אכן חל שינוי נסיבות מהותי, וכי שינוי זה אינו זמני או תוצאה של התנהגות מכוונת של ההורה המשלם.
דמי מזונות - עד איזה גיל?
על פי חוק, חובת תשלום דמי מזונות נמשכת עד שהילד מגיע לגיל 18 או עד סיום לימודיו התיכוניים, לפי המאוחר מביניהם. לאחר מכן, בתקופת השירות הצבאי הסדיר או השירות הלאומי, ההורה המשלם מחויב בדרך כלל בשליש מדמי המזונות המקוריים, וזאת עד שהילד מגיע לגיל 21 (או עד סיום השירות, לפי המאוחר).
חשוב לציין כי במקרים מסוימים, בית המשפט עשוי להאריך את תקופת תשלום המזונות גם מעבר לגיל 21, למשל כאשר מדובר בילד עם צרכים מיוחדים שאינו מסוגל לדאוג לצרכיו בעצמו.
דמי מזונות מינימליים
בעבר, הייתה מקובלת הגישה לפיה יש סכום מינימלי של דמי מזונות שאב חייב לשלם, ללא קשר למצבו הכלכלי. כיום, בעקבות שינויים בפסיקה, אין סכום מינימלי קבוע, והחישוב נעשה בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
עם זאת, בתי המשפט נוטים להיות זהירים מאוד בקביעת דמי מזונות נמוכים מאוד או אפסיים, גם כאשר ההורה המשלם נתון למצוקה כלכלית. דרך המלך לקביעת מזונות נמוכים או ביטול המזונות הינה קיום זמני שהיה נרחבת ואף שיוויוניים עם הקטין , הכוללים לינה בביתו. בתי המשפט מצפים שהורה יעשה כל מאמץ אפשרי כדי לספק את צרכיהם הבסיסיים של ילדיו.
מזונות כאשר הורה נמצא בהליך חדלות פרעון
ככל שמי מההורים או שניהם נמצאים בהליך חדלות פרעון יש לקבל היתר לניהוך ההליך בשם או נגד אותו ההורה.
לאחר קבלת החלטה או פסק דין מזונות יש להגיש בקשה לקציבת מזונות לתיק הוצאה לפועל.
ככל שמי שחוייב במזונות לא יעמוד בתשלום חודשי של דמי המזונות שקצב לו בית משפט של החדלות פרעון ניתן להגיש בקשה לפיזור תיק חדלות הפרעון.
חוב מזונות לא ניתן למחוק בהליך חדלות הפרעון.
ייעוץ מקצועי לענייני מזונות ילדים - עו"ד אורית גליקין במשרד עורכי דין
חישוב דמי מזונות הפך בשנים האחרונות למורכב יותר, אך גם להוגן יותר, עם התחשבות במכלול רחב של גורמים. ההתמקדות בטובת הילד נשארה בעינה, אך כיום יש התחשבות רבה יותר ביכולתם הכלכלית של שני ההורים ובמידת מעורבותם בגידול הילדים כבר מגיל צעיר מאוד.
אם אתם עומדים בפני הליך גירושין והסדרת דמי מזונות, או אם אתם מעוניינים לשנות הסדר קיים עקב שינוי נסיבות, חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה.
עו"ד אורית גליקין וצוות משרדה מביאים ניסיון רב בתחומי דיני משפחה ומקרקעין, לרבות ייצוג בבתי המשפט השונים.
כל לקוח זוכה ליחס אישי, לאוזן קשבת והכוונה מקצועית לפתרון בעיות באופן מקצועי, תוך ליווי מתחילת התהליך ועד לסיומו המוצלח. לפרטים נוספים או לקביעת פגישת ייעוץ, צרו קשר ונשמח לסייע לכם בהליך זה.